שאלות נפוצות
מה היתרון בתרגול אדפטיבי?
מטרתו של תרגול היא שיפור המיומנות. כשאנחנו מתרגלים באופן קבוע שאלות שקלות לנו מידי, אנחנו לא משתפרים בצורה מספקת או בכלל. וכך גם הדברים כאשר אנחנו מנסים לתרגל שאלות שקשות לנו מדי. אם נבקש מתלמידת כיתה ב' לפתור שאלות מספרי המתמטיקה של תלמידי כיתה י', הדבר לא יועיל לה כלל. ואם נבקש מתלמידת כיתה י' לפתור שאלות מספרי החשבון של תלמידי כיתות ב' גם לה הדבר לא יועיל כלל. הדוגמאות האלה הן אמנם קיצוניות, אך הן כוללות אמת פשוטה אחת – כדי למצות את פוטנציאל השיפור שלנו באופן המירבי – כדאי לנו לתרגל בהתאם לרמה שלנו.
השאלות בבחינה באמת מחולקות לפי דרגת קושי?
כן. כל פרק בחלק האמריקאי בבחינה, ואפילו יותר מכך כל תת-חלק בפרק בנוי בסדר קושי עולה. כלומר שאלה מספר 1 באנלוגיות היא בדרגת קושי נמוכה יותר מאשר שאלה מספר 3. ושאלה מספר 7 בהבנה והסקה היא בדרגת קושי נמוכה יותר משאלה מספר 10. יש לכלל הזה מספר יוצאי דופן (למשל, בטקסטים השאלות מסודרות לפי סדר הופעת התשובות בטקסט) אך זהו הכלל לפיו מסודר המבחן.
יכול להיות שקל לי יותר דווקא בשאלות הקשות וקשה לי בשאלות הקלות?
ייתכן שזה יקרה באופן נקודתי. חשוב לזכור כי תלמידים מגיעים מרקעים שונים ותחומיי עניין שונים ולא מדובר בעניין של מה בכך. תחומיי עניין חושפים אותנו לאוצר מילים שונה וגורמים לנו גם לפתח יכולות שונות. בתוך כך, חשוב לזכור ששאלה בדרגת קושי גבוהה בכמותי לאו דווקא תדרוש יותר שלבי פתרון – ולפעמים אפילו תיפטר בשניות בודדות מרגע סיום הקריאה. מה שמבדיל בין שאלות בדרגות קושי שונות הוא שיעור האנשים שמצליח לפתור אותן נכון ולא הזמן הנדרש לפתרונה (למרות שלפעמים הדברים גם קשורים אחד לשני). בנוסף נציין שמדי פעם, אנחנו מוסיפים שאלות חדשות למערכת במיקומים רנדומליים וזאת כדי לאמוד את דרגת הקושי שלהם – אבל מדובר בשיעור זניח.
כיצד המערכת יודעת מהי דרגת הקושי שמתאימה לי בכל נושא?
כל מאגר שאלות במערכת מחולק לפי דרגות קושי. לאחר כל שאלה (ובנושאים הרלוונטיים, לאחר כל מקבץ) ובהתאם לתשובתכם המערכת תציג שאלה חדשה (או מקבץ חדש) ברמת קושי גבוהה יותר או נמוכה יותר.
כאשר תסיימו תרגול, המערכת תזכור את רמת הקושי שהתמודדתם איתה בתרגול הקודם. בתחילת התרגול הבא, תוצג שאלה ברמת קושי שתואמת את הרמה בה סיימתם את התרגול הקודם. באופן זה התרגול המתקבל הוא אופטימלי שכן אתם אף פעם לא מתרחקים יותר מדי מהרמה שמתאימה לכם.
כיצד המערכת יודעת מה דרגת הקושי של כל שאלה?
פשוט מאוד, המערכת אוספת נתונים גם על השאלות עצמן. ואז באמצעות סטטיסטיקות פשוטות ושיפוט מומחים מפעילי האתר יכולים לכייל מחדש את המערכת ואת מאגרי השאלות מעת לעת.
מה קורה אם סיימתי את כל השאלות ברמת הקושי מסוימת?
נסביר באמצעות דוגמה פשוטה. מאגר האנלוגיות מחולק ל-6 דרגות קושי (בדיוק כמו בבחינה), ולכן אם סיימתם את כל השאלות ברמת קושי 4, כאשר תענו נכונה על שאלה בדרגת קושי 3, תקבלו שאלה בדרגת קושי 5, וכאשר תטעו בשאלה בדרגת קושי 5 תקבלו שאלה בדרגת קושי 3. שוב, הרעיון הוא שתתרגלו כמה שיותר קרוב לרמה שלכם כדי שתשתפרו. כמובן שכל השאלות שפתרתם תהיינה זמינות לכם (ולמורים שלכם) גם לעיון חוזר.
כיצד המערכת מסייעת לניגשים לבחינת מפע"ם?
קודם כל נדגיש - המערכת מיועדת לכלל הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית, ולא לנבחני מפע"ם באופן ספציפי. יחד עם זאת, תלמידי מפע"ם יוכלו להנות ממנה בשל העובדה שאופן השימוש בה דומה מאוד לאופן בו מתנהלת בחינת מפע"ם.
אז זה בעצם כמו בבחינת מפע"ם?
כמעט. כדי לא לחפור יותר מדי, נסביר את ההבדל רק באופן כללי שכן יתכן שבכלל לא תרגישו הבדל. בחינת מפע"מ פועלת כדי לאמוד את היכולת הפסיכומטרית שלכם וכך לתת לכם ציון. המערכת שלנו פועלת כדי לשפר את היכולת הפסיכומטרית שלכם. זה נשמע דומה, ואכן יש מן המשותף אבל זה לא בדיוק אותו הדבר.
אני תלמיד/ה בקורס, שיטות הפתרון שאתם מציעים לא יבלבלו אותי?
נגלה לכם סוד, אף מכון לא המציא את משפט פיתגורס וגם לא את הדרך הנכונה לפתור אנלוגיות. למכונים לפעמים יש שמות שונים לאותו הדבר (למשל, למשולש ישר זווית ושווה שוקיים חלק מהמכונים קוראים משולש כסף, ואחרים קוראים משולש בורקס) – אבל בסופו של הדבר הגישות לשאלות די זהות, עם דגשים מעט שונים. המכונים השונים נבדלים בעיקר בהסתכלות על המבחן כמכלול ואיכות ההוראה – ולא בדרך הספציפית בה הם מלמדים לגשת לכל שאלה ושאלה. לכן אין סיבה לחשוש ששיטות פתרון אחרות יבלבלו אתכם. ובכל מקרה לכל השאלות שלנו מצורפים פתרונות מלאים.
